הסרט משובץ

הצופה

2024

השכל הישר אומר

גיל 18+ (אני) לַחֲלוֹק צפו או קנו

אומרים הורים

גיל 17+ מבוסס על

ילדים אומרים

גיל 10+ מבוסס על ביקורת אחת קבל את זה עכשיו

מחפש אפשרויות סטרימינג ורכישה ...

Common Sense הוא ארגון ללא מטרות רווח. הרכישה שלך עוזרת לנו להישאר עצמאיים וללא מודעות.

האם ביקורת זו פספסה משהו בנושא גיוון?

מחקרים מראים קשר בין ההערכה העצמית הבריאה של הילדים לבין ייצוגים חיוביים ומגוונים בספרים, בתוכניות טלוויזיה ובסרטים. רוצים לעזור לנו לעזור להם?

watch dogs 2 למה זה מדורג M

מה ההורים צריכים לדעת

הורים צריכים לדעת שמדובר בסרט אלים מאוד על רוצח סדרתי הטורף נשים צעירות פגיעות. יש בו כמה מקרי מוות חמורים וזירות פשע. יש איזו שפה חזקה. קמפבל מתעלל בתרופות תרופות ואחר ספקן ביכולתו להופיע בהשפעתן. יש לו אזכורים מיניים, כולל אזכורים לניאוף, שפה חזקה, עישון ושתייה.

הישאר מעודכן בביקורות חדשות.

קבל ביקורות מלאות, דירוגים ועצות המועברות מדי שבוע לתיבת הדואר הנכנס שלך. הירשם כמנוי

ביקורות משתמשים

אומרים הורים
ילדים אומרים

מְבוּגָר נכתב על ידי Fireball813 30 בנובמבר 2020 גיל 17+

אני אוהב את הסרט הזה, הרגשתי שהוא שונה מאחרים כמוהו וראיתי אותו פעמים רבות. אני מרגיש שזה היה מאוד מוערך, זה היה צריך להיות הרבה יותר מור ... דווח על סקירה זו מְבוּגָר נכתב על ידי ג'ושוע מרטינז 23 באפריל 2010 גיל 16+

הצופה הוא סרט מתח שלא טוב לילדים הצעירים שלכם לצפות בו וההורים אתם צריכים לדעת שהסרט הזה הצופה עוסק בקור סדרתי ... דווח על סקירה זו

הוסף את הדירוג שלךראה הכל .

נער, בן 17 נכתב על ידי אוקטובר 1985 14 במרץ, 2010 גיל 10+ דווח על סקירה זו

הוסף את הדירוג שלךראה הכל סקירת ילד אחת .

מה הסיפור?

ג'יימס ספיידר מגלם את קמפבל, סוכן FBI שרוף מלוס אנג'לס שלא הצליח לתפוס רוצח סדרתי וכיום חי על מוגבלות בשיקגו, לוקח מינונים אדירים של תרופות ושוחח עם מטפלת (מריסה טומיי). גריפין, הרוצח הסדרתי (קיאנו ריבס) עוקב אחר קמפבל לשיקגו ומתחיל לשלוח לו תמונות של הקורבנות הבאים שלו, ומעז אותו למצוא אותם לפני שיהיה מאוחר מדי.

זמן ריצת חיי המפלגה

האם זה טוב?

כמה סיבובים חכמים לא מצילים את ה- WATCHER מעלילתו העייפה, הדיאלוג הצחוק והליהוק האסון. במילים אחרות, גריפין הוא מסוג הרוצחים הסדרתיים שקיים רק בסרטים, יותר מכשיר עלילתי מאשר דמות. כל מאפיין שיש לו או שמתואר כבעל מושקע בלי הסבר במידת הצורך למטרות העלילה. ריבס יכול להיות יעיל בסוגים רבים של תפקידים, ויכול להעביר פחדנות שמשחקת ביישנות בחלק אחד או ניהיליזם בחלק אחר. אבל הוא לא מצליח להעביר תחושה של איום או רע. הסרט היה יעיל הרבה יותר אם ריבס וספדר היו מחליפים חלקים, כאשר ריבס השוטר הפגום וספיידר הרוצח האובססיבי. טומיי על המסך מספיק זמן כדי להראות לנו כמה היא יכולה לעשות יותר. ניכר כבר מההתחלה שהדמות שלה שם כדי לתת לקמפבל - ולקהל - קורבן פוטנציאלי לדאוג לו. אבל היא מצליחה להעביר חום, חמלה וקסם כאלה, שלמרות עצמנו, כן אכפת לנו ממנה.

הסרט מנסה להראות לנו שלשוטר והרוצח יש הרבה במשותף. שניהם צופים בטרפם ועוקבים אחר כל פרט ופרט. שניהם מחפשים קהל מעריך. כל אחד מרתק את השני. אבל חצי השעה האחרונה הופכת למגוחכת כשקמפבל עוסק בהתנהגות סרטים טיפשה מס '1 (דברים שאנשים עושים בסרטים שאין להם שום משמעות בכלל, אבל אם הדמויות היו עושות מה שכל אדם אינטליגנטי יעשה לא תהיה עלילה): לאחר עבודה צמודה עם במשטרה המקומית בכל צעד ושעל, קמפבל הולך להיפגש עם גריפין לבדו, מבלי לומר לאף אחד היכן הוא נמצא. ואז, כשהם מתכנסים, הדיאלוג נעשה כל כך אידיוטי (גריפין אומר לקמפבל שהוא נותן משמעות לחייו של קמפבל, וקמפבל מגיב: 'אתה יודע כמה רוצחים סדרתיים יש בשיקגו? שמונה!') שהסרט מאבד כל מתח שהיה בו.